נימני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.7.11 בקרני שומרון.

2. לטענת התובעת, נסעה לכיוון היציאה מהישוב וכשעמדה לסיים את הנסיעה בכיכר, הגיח רכב הנתבעות מאחת הכניסות לכיכר, לא ציית לתמרור האט המוצב בכניסה לכיכר ופגע בצידו הימני של רכבה. כתוצאה מהתאונה, עף רכב התובעת על חומה המצויה ממול ונגרמו לו נזקים. התובעת טענה כי קיבלה פיצוי מהנתבעות רק בגין החלק הימני, אך בגין הנזק לחזית הרכב, לא התקבל פיצוי וזאת על אף שרכב התובעת נהדף כתוצאה מהתאונה וניזוק גם בחזיתו.

3. הנתבעות הגישו כתב הגנה ובו טענו כי התביעה הוגשה למעלה משנה לאחר קרות האירוע, ואין הדבר אופייני לאדם תם לב התובע את נזקיו בנסיבות מקובלות. הנתבעות טענו גם כי אין מחלוקת בדבר האחריות לתאונה, אלא רק בדבר מוקדי הנזק שלטענת הנתבעות התאונה ארעה כך: בעת שנכנסה הנתבעת 2 לכיכר מבלי ליתן זכות קדימה, פגעה ברכב התובעת באזור הימני. הנתבעות טענו כי רכב התובעת מעולם לא נהדף עד החומה, ואף לא עד המדרכה הנמצאת לפני החומה. הנתבעות טענו כי רכב התובעת מעולם לא יצא את גבולות הכיכר ולפיכך מוכחשים הנזק הנטען.

4. במהלך הדיון שנערך לפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה בכיכר ביציאה מהישוב. כשעמדה כבר לסיים את הסיבוב, רכב הנתבעת התפרץ לכיכר מאחת הכניסות ופגע ברכבה. התובעת טענה כי כתוצאה מהתאונה נהדפה בחוזקה ימינה ורכבה פגע בחומה ביציאה מהישוב. התובעת הציגה בפניי אישור ממש"ק קרני שומרון לפיה התאונה ארעה בעת שהנתבעת לא נתנה זכות קדימה לרכב התובעת "ופגעה בה בדלת קדמית ימנית ונגרם נזק כבד לרכב כתוצאה מכך הרכב הפולסווגן עף לחומה הצמודה לכיכר והרכב ניזוק בחזית."

5. הנתבעת העידה והודתה כי אכן נכנסה לכיכר מבלי להבחין ברכב התובעת שנסע באותה שעה בכיכר. הנתבעת טענה כי כתוצאה מהתאונה ניזוק החלק הימני של רכב התובעת בלבד והכחישה כי רכב התובעת הועף לחומה. הנתבעת טענה כי היו עוברי אורח לפני החומה וכי רכב התובעת נהדף מטרים ספורים בלבד אך לא עלה על המדרכה ופגע בחומה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב את הנתבעות בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבה נסע בכיכר ונפגע ע"י רכבה של הנתבעת שנכנס לכיכר מבלי ליתן זכות קדימה והדף אותה לימין עד החומה. עדותה נתמכה ברובה ע"י עדותה של הנתבעת עצמה לפיה הודתה כי נכנסה לכיכר והדפה את רכב התובעת ימינה.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה נהדפה כתוצאה מהתאונה אל עבר החומה.

שלישית, המזכר מרס"ב קרני שומרון תומך אף הוא בגרסת התובעת לפיה רכבה נהדף על החומה.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבעות לפצות את התובעת הן בגין הנזק לחלק הקדמי של רכבה.

באשר לנזק שנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתאונת דרכים עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעות לשלם לתובעת סך של 2,088 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1.9.13 , ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעות בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: